נאומי הספד לאחר
פטירתו של ישראל ישעיהו ז"ל
דברי הספד של
שמעון פרס
בגלריה של מנהיגי ישראל, ישראל ישעיהו היה למעלה מכל ספק,
דמות מיוחדת במינה.
הוא נשא בחובו, את קסמיה הבלתי רגילים של יהדות תימן. כתר
תורה, בר אוריאן, בקי בתנ"ך וכמובן, אותה עברית שאין משל
לה. עברית כמו מים צלולים הנובעים ממעיין עמוק, מעיין
קדום. הוא אהב מאוד את השפה העברית. הוא ידע את לשונה. היה
קפדן מאוד הן לגבי עצמו והן לגבי זולתו. ישראל, עבר דרך
ארוכה מאוד בארץ. הוא היה בעצם, "מרבד הקסמים" הראשון שבא
אלינו. אנחנו מאוד התגאינו בו. מאוד אהבנו אותו. הוא בעצם
עשה מכולנו את מה שישראל היא באמת, מיזוג גלויות שחלק באו
הנה, מכל האמונה במשיח וחלק מכורח המצוקות, שפקדו את העם
היהודי.
ראיתיו שבועות אחדים בטרם מותו. אני חושב שהוא מת כאיש מאמין,
לא רק חי כאיש מאמין. גם בשיחתנו האחרונה הוא עוד טווה
וארג תוכניות לעתיד. אומנם הוא סיים את תפקידו בכנסת, אבל
לא חשב שסיים את תפקידו בתנועה, להיפך, הוא היה מוכן
להעמיד לרשות כולנו את המורשת הקסומה והבלתי רגילה שהוא
היה הנושא שלה כל חייו.
יהי זכרו ברוך!
