ירדנה פז לבית בדיחי – וייס
אחייניתה של רינה ישעיהו, בתו של חיים אחיה

אני זוכרת מישראל ישעיהו, שהיה קרוי בפי, דוד ישראל, חוויות בלתי נשכחות.
עד היום אני רואה אותו יושב בראש השולחן בליל הסדר, כאשר מסביבו עשרות אורחים וגם אני ואמי יפה, בתוכם.
תמיד היה מכובד, רציני ואף מילה מיותרת לא יצאה מפיו.
כל דבר שאמר היה בחוכמה ולעניין. היה כל כך רציני ומעמיק ואפילו קולו וחיתוך דיבורו, היו חדים וברורים.
תמיד הרגשתי טוב אצל דוד ישראל ודודה רינה. שניהם ידעו לקבל אורחים מכל הלב.
דוד ישראל נתן הרגשה נוחה ונינוחה לבוא ולשוחח עמו. תמיד הקשיב ותמיד שאל במה יוכל לעזור.
אם על עזרה מדברים, הרי שפעם הייתה לי בעיה רצינית, כאשר החלטתי לעזוב את "אל על" לרגל נישואי והודעתי על התפטרותי. לתומי, הבנתי שאקבל את הפיצויים המגיעים לי, אבל לא כך היה. החברה סירבה לי והייתי מאוד עגומה.
בצר לי, פניתי לדוד ישראל. הוא עשה מאמצים רבים ולאחר שטיפל בנושא קיבלתי לבסוף את הפיצויים.
הרגשתי שהוא מאוד מחבב אותי ואני כמובן גם הערכתי וגם חיבבתי אותו מאוד מאוד.
כאיש ציבור ברמתו, תמיד התפעלתי מהביתיות שלו, בגופייה ובמכנסיים קצרים, וביחס הבלתי אמצעי לכולם, ללא הבדל במין, במוצא ובגיל.