עם הבחירה לכהונת
יו"ר
הכנסת
השביעית
בכנסת, כ"ה באייר תשל"ב
-
9.5.1972
ביראת הכבוד, בענווה ובלב רוגש וחרד, הנני מקבל בברכה את
החלטת הכנסת לשום עלי את המשימה לכהן יושב ראש הכנסת.
הנני מוכן ומזומן לשרת את הכנסת באמונה ובמסירות ולקיים את
רצונה ומצוותיה, כשכל חבריה שווים לפני, בכל עת של מילוי
תפקידי כיושב ראש הבית ובכל עת של מילוי תפקידיהם כנבחרי
העם וכחוקקי ישראל.
תודתי העמוקה והכנה נתונה לכנסת, לסיעותיה ולחבריה על
הכבוד והאימון שעלו בחלקי.
אין אני רואה תפקידו של יושב ראש הכנסת כעמדת שלטון ושררה,
אלא עמדת שמירה על קיום הריבונות, הסמכות, כושר הפעולה
וגינוני הכבוד של הכנסת. עמדת שמירה על כבוד חברי הכנסת
וסיעותיה, סמכותם וזכויותיהם במילוי תפקידם.
זכיתי ללוות את הכנסת, תהליכי עבודתה, מעשים ודברים
שהתרחשו בה, מיום היווסדה ועד היום הזה. הכרתי היטב את כל
הנפשות שפעלו בבית הזה, שמקצתם הלכו לעולמם ומקצתם יצאו מן
הזירה הפרלמנטרית.
במיוחד הכרתי את היושבי ראש הקודמים של הכנסת, יוסף
שפרינצק ונחום ניר זיכרונם לברכה וייבדל לחיים ארוכים
בבריאות טובה קדיש לוז, שבמחיצתם עבדתי כחבר כנסת וכסגן
יו"ר ולמדתי מהם הרבה.
למגינת לבי הגעתי היום לכהונה זו, עקב האסון שקרה בפטירתו
הפתאומית של רעי כאח לי יושב ראש הכנסת ראובן ברקת זכרונו
לברכה, שנבחר לכהונה זו בראשית כהונתה של הכנסת השביעית.
במשך שנתיים וחצי של כהונתו, הצליח להטביע חותמו על חיי
הכנסת, יזם ותכנן חידושים ושיפורים בעבודתה והחל בביצועם,
אך לא הספיק להשלים את המלאכה.
לפיכך רואה אני את עצמי כמי שהוטל עליו להמשיך מן המקום
שבו הפסיק ראובן ברקת וגם לשקוד על השלמת הדברים שהחל בהם.
כן אשתדל לפעול בעצה ובשיתוף פעולה אתכם להרמת קרנה של
הכנסת ולייעול עבודתה.
כנסת נכבדה, יורשה לי להצביע במעמד זה, על נימה מיוחדת
שמטבע הדברים מתלווית לבחירתי, פרק חיי בארץ המשתרע על פני
43 שנים. לאורך כל התקופה הזאת הייתי פעיל בחיי הציבור
והחברה במישורים שונים. הקו המנחה של פעילותי ואמונתי, כפי
שבא לידי ביטוי בהרצאות ונאומים, במסות ובמאמרים ובפעולות
קונסטרוקטיביות שונות, היה לשקוד בדבקות על חיזוקה וביצורה
של אחדות שבטי העולים, ממזרח וממערב, כבנים לעם אחד ולדחות
בתוקף כל מחשבה, או ניסיון, להשתמש בסימן של ארצות המוצא
כאילו היה בקע או מחיצה מבדילה לעולם ועד.
בחירתי היום למשרה רמה זו, כמוה כחותם אמת על הקו הזה ועל
צדקתו. יכירו וידעו כל באי עולם, בני ברית ושאינם בני
ברית, שנקבצי הגלויות מכל ארצות התבל היו, הינם ויהיו תמיד
עם אחד מאוחד, כפי שניבא יחזקאל לאמור:
"הנה אני לוקח את עץ יוסף, אשר ביד אפרים
ושבטי ישראל חבריו, ונתתי אותם עליו את
עץ יהודה, ועשיתים לעץ אחד והיו אחד בידי".
חברי הכנסת, אעפ"י שאני בחזקת בקי ורגיל בעבודת הכנסת, לא
אתיימר לומר שבקיאותי בלבד תעמוד לי, אלא אני מבקש מכם
להעניק לי אהדה, רצון טוב ועזרה מעשית נדיבה בכל עת שאצטרך
במילוי תפקידי.
בייחוד שטוחה בקשתי זו לפני חברי, סגני היו"ר, שבחלקם
נופלת מנה לא קטנה של אחריות ושל עשייה. כיוצא בהם יושבי
ראש הוועדות. כיוצא בהם עובדי הכנסת איש איש במשמרתו.
רבי נחוניה בן הקנה, שהיה ראש ישיבה, היה מתפלל בכניסתו
לבית המדרש תפילה זו: "יהי רצון שלא יארע דבר תקלה על ידי
ולא אכשל בדבר הלכה וישמחו בי חברי ולא ייכשלו חברי בדבר
הלכה ואשמח בהם".
ואני תפילתי עת רצון, בשמכם ובשמי, שאתם ואני נצליח במילוי
תפקידנו כנבחרי העם, ללא כל תקלה ומכשול ושכל דברינו,
החלטותינו ומעשי ידינו יהיו מכוונים לרווחתם, להצלחתם,
לעילוי מידותיהם ולשלומם של עמנו ושל מדינתנו ואז הם ישמחו
בנו ואנו נשמח בהם.
