מתוך הספר "לחוד ויחד"

ישראל ישעיהו -1991

הקדמה

ישראל ישעיהו-שרעבי, היה מהאישים המקוריים ביותר של תנועת העבודה בארץ ישראל. הוא נמנה עם הדמויות הייחודיות ברובד ההנהגה שצמח בישוב, בימי "המדינה בדרך", הטביע את חותמו האישי לאחר הקמת המדינה בתחומים רבים, ומילא תפקידים תנועתיים וממלכתיים בכירים, ביניהם חבר כנסת, מזכיר מפלגת העבודה, שר בממשלת ישראל ויו"ר הכנסת.

ישראל ישעיהו היה טעון תרבות יהודית שורשית, שממנה ינק גם את האידיאלים של תקופתו. הוא היה דוגמה ומופת לאיש ציבור, העוסק בענייני ציבור באמונה, ומתוך תחושת שליחות.

הוא היה איש הערכים והמורשת היהודית, דבק במיוחד באותם ערכי יהדות שיש בהם כדי לחזק את ישותנו הלאומית: ערכי מוסר, עבודה, גבורה, הלשון העברית, מיזוג גלויות והעצמאות המדינית.

ישראל ישעיהו רצה לראות בתנועת העבודה חלק בלתי נפרד מן היהדות, וביקש להעניק לה מתפארתם של המידות והערכים החברתיים המקופלים במורשה זו: עבודת כפיים, עזרה הדדית, צדק חברתי, שוויון, ריבונות לאומית וכיו"ב.

מאמריו המתפרסמים בספר זה, הם ממיטב ההגות של הדור, הן בתוכנם והן בצורתם.

ישראל ישעיהו היה ביסודו סופר עברי, המוקיר כל מילה ויודע להלביש את חוויותיו ומחשבותיו לבוש עברי שלם ומגוון. איש עט שנון היה. הוא ניחן בסגנון ייחודי, סגנון של כתיבה וסגנון של דיבור. לשונו העברית טהורה ונקייה מכל סיגים של לעז.

בדברים שנאמרו ונכתבו על ידי ישראל ישעיהו במשך ארבעים שנים ומעלה, שחלק זעיר מהם מתפרסם בספר זה, בא לידי ביטוי ה"אני מאמין" שלו, שהיה לקו מנחה בפעילותו הציבורית בתחומים רבים.

ספר זה, יש בו לא רק מתמרורי הדרך של האיש ישראל ישעיהו, הגותו, פעילותו הציבורית המבורכת ומאבקיו, דבקותו במטרה והילוכו בעקביות במשעולים ובדרכים של ההגשמה הציונית בימי המדינה בדרך ולאחר קום המדינה, אלא יש בו גם אספקלריה נאמנה ביותר להוויה המיוחדת של יהדות תימן בישוב העברי, בתנועת הפועלים הארץ ישראלית ובמדינת ישראל, שהיה דַּבָּרָהּ. הספר משמש, איפוא, גם מפתח חשוב להכרת אחד המקורות החשובים, אך הבלתי ידועים, של תנועת הפועלים הארץ ישראלית והציונית.

הקורא יתרשם מריבוי הנושאים שבהם התבטא ישראל ישעיהו, בכתב ובע"פ, בעשרות השנים של פעילותו הציבורית. אולם, על אף רב גוניותם של הנושאים נראה לי, כי בכולם עוברים, כחוט השני, שני יסודות שהם אחד: לחוד ויחד. עם כלל ישראל להגשמה הציונית, לבניין המדינה, לצרכיו, לתפקידיו ולאחדותו של הפועל בארץ ישראל, ולחוד של יהדות תימן בארץ, על מנת שמכמני התרבות הייחודיים שהביאו עמם יהודי תימן, לא יאבדו בתהליך של מיזוג הגלויות, שהוא עצמו מטרת הציונות ותנועת העבודה הארץ ישראלית גם יחד.

ישראל ישעיהו פעל רבות להריסת המחיצות בין הדבקים שהיו בעיניו מקריות ומלאכותיות. בדבריו שבע"פ ובמאמריו על יהדות תימן, באים לידי ביטוי שלושה דברים האופייניים ליהודי תימן והם: הראשון - התעוררות מתמדת לרוח ישראל. השני - תשוקת התימנים לארץ ישראל, כהגדרתו של ר' אברהם טביב, מנכבדי העלייה התימנית, באחת מן התעודות הספרותיות הראשונות בשם, תחילת מצעדינו ותשוקתנו לארץ ישראל. השלישי - העובדה שיהודים אלה הם ברובם עדה של עובדים, שעסקו בתימן כמעט בכל המלאכות, כך שמראשית עלייתם ארצה עבדו בכל עבודה, ובמיוחד בעבודות כפיים ובכיבוש העבודה במושבות. דומה, כי דברי ישראל ישעיהו ומאמריו, נתנו ביטוי נאמן לתרומתו של שבט יהודי תימן בישראל, וליצירתנו הלאומית כמעט בכל התחומים.

אפשר לומר, כי הוא חולל מהפך ביהדות תימן. דומה, כי לא תהיה בכך משום הגזמה אם נקבע, כי ניתן לחלק את תולדותיה של יהדות תימן בארץ לשניים: עד הופעתו הציבורית הענפה והסוערת של ישראל ישעיהו מכאן, והתקופה שלאחר מכן, ועד לפטירתו לפני למעלה מעשר שנים, מכאן.

ישראל ישעיהו החדיר בהתמדה ובעקשנות, עתים תוך מאבק, את סגנון העסקנות המערבית המודרנית במוסדותיהם של יהודי תימן. לא עוד השתדלנות המסורתית המבקשת מאנשי השררה לעשות טובות ולהעניק מחסדם לזולתם, אלא טיפוחו של סגנון מודרני בהלכות ציבור הרואה את כולם שווים בין שווים.

את מאבקו זה בזירה העדתית, כמו בזירות הכלליות, הוא כלכל באמונה וביד איתנה ואף היטיב לתארו בהתבטאויותיו בכתב ובעל פה כאחת. עם היותו איש הפולמיקה החדה והחריפה הוא חיפש תמיד את שביל הזהב. אפשר לומר, כי הוא הלך, בעת מאבקיו הציבוריים, בשני מסלולים בעת ובעונה אחת: מצד אחד במאבק חסר פשרות על עניינים וערכים שנראו לו עקרוניים, ומצד שני נקט לשון של זהירות ושל פשרה, כאשר היה עליו ליישם אותם במציאות הנסערת.

הרצאותיו, נאומיו ומסותיו של ישראל ישעיהו, מצפים עדיין לגאולתם, לריכוז, לאיסוף ולפרסום. בעיזבון התרבותי והרוחני העשיר שהותיר אחריו, נמצא לא רק פרקי פובליציסטיקה מזהירה וסגנון לוהט של כתיבה בנושאי חברה ומדינאות, אלא גם יסודות מובהקים של ספרות משובחת וסגנון עברי מלוטש, נקי ומקורי.

ראויים לברכה ולעידוד ד"ר אברהם וולפנזון, שמעון אביזמר ואליהו אגרס, שחברו יחדיו כדי להגיש לקורא ספר ראשון זה ממיטב ממגורתו ההגותית והפובליציסטית של ישראל ישעיהו. אני תקווה כי בעקבות הספר הזה יבואו ספרים נוספים.

כן יבואו על הברכה ילדי המנוח, שהיו לעזר רב בריכוז החומר ובהכנת הספר לדפוס, ועל כולם תבורך נעמה המדביקה את כולנו בלהט נאמנותה, מסירותה ואהבתה לאביה המנוח.

ישראל קיסר
שר התחבורה