 |
 |
|
כרונולוגיה
|
נולד
בסאדה, תימן,
בכ"ג
בניסן תרע"א,
(2.5.1911) לאביו יעיש (ישעיהו), ולאמו שמעה
(שושנה)
בת יחיא חדד.
קיבל חינוך
מסורתי בחדר בעיר סאדה שבתימן, המשיך בישיבת הרב
אלקאפח,
מייסד התנועה
"דור דעה"
בצנעא,
בה פעל גם בזמן
היותו
בתימן.
לפרנסתו עסק
במלאכת האריגה.
בתחילת פעילותו
הציונית, הבריח יתומים מתימן לארץ ישראל וכן
נחלץ גם
הוא עצמו מכור העוני, הייסורים וההשפלה של חשכת גלות
תימן.
בשנת תרפ"ט
(1929), עלה ארצה ועסק בעבודה חקלאית כפועל בפרדסי
ראשון
לציון ושומר בכרמיה.
בשנים תרצ"ב
– תרצ"ד
(1934 – 1932), שימש כמזכיר אגודת
"עזרת
אחים"
בתל-אביב.
בתרצ"ד
– תרצ"ה
(1935 – 1934), כמזכיר מועדון הפועלים התימנים
ומתרצ"ו
(1936) ואילך, היה מנהל המחלקה ליוצאי תימן ובני עדות
המזרח
בועה"פ
של ההסתדרות.
בשנת תרצ"ה
(1935), נשא לאישה את רינה בת יוסף בדיחי.
היה חבר מפא"י
(אח"כ
מפלגת העבודה) וחבר המרכז שלה. מטעמה נבחר כציר בקונגרסים
הציוניים כ' וכ"א,
כציר באסיפת הנבחרים הרביעית
וכסגן
בוועד הלאומי.
חבר מועצת פועלי
ת"א
וקופת מלווה של העובדים. חבר בוועד הפועל
הציוני. נבחר ברציפות לכל הועידות והמועצות של ההסתדרות.
כל השנים היה
פעיל בקרב העדה התימנית וחבר הנהלת התאחדות התימנים
בישראל.
עמד בראש המחלקה ליוצאי תימן במפא"י.
השתתף בארגון
בניין שכונת הצריפים לעולים מראשל"צ
בשנת תרצ"א
(1931).
בייסודה של תנועת
העובדים התימניים
בתרצ"ה
(1935). בהקמת שכונת מולדת
ושכונת
עם תרצ"ו
– תרצ"ז
(1936 – 1932). מושב
גאולים תש"ז
(1947) ובייסוד שכונת עולי תימן בקרית בנימין חיפה.
ערב קום המדינה
מארגן מטעם "ההגנה" יחד עם ירוחם כהן, קורס
מיוחד
למפקדים ממוצא מזרחי, במטרה להכשירם לתפקידים מיוחדים
בארץ
ובארצות השכנות.
עם הקמת המדינה,
נתמנה לעורך הדיונים של מועצת המדינה הזמנית,
עורך
הפרוטוקול של הממשלה ומזכיר ועדת החוקה. לימים שימש כמקשר
בין
הממשלה והכנסת.
באותה עת
(תש"ט
– 1949), נסע לעדן כדי לארגן עליה המונית
מתימן לארץ,
בעליית "מרבד
הקסמים"
ובהפניית
העולים לעבודה
התיישבותית, ולמקצועות מודרניים שונים. יזם אירגונם והדרכתם של
עשרות
מושבי עולים מתימן.
בט"ו
בחשון תש"י
(1950), טס בראש משלחת יהודי תימן לעדן, כדי
לארגן את
חיסול רכושם וספריהם של יהודי תימן, בייחוד כתבי יד
עתיקים.
עשה כמיטב יכולתו
לפתח כישרונות צעירים ולהעשיר את השכלתם. במשך
שנה שימש
מזכ"ל
מפלגת העבודה (21.6.72 – 23.6.71), כיהן 26 שנים
ברציפות
בכנסת ישראל, משלהי הכנסת הראשונה (1949) עד סוף הכנסת
השמינית,
מהן 12 שנים כסגן יו"ר
הכנסת (תשכ"ז
– תשט"ו
1967 - 1955), שלוש
שנים כשר
הדואר (תשכ"ז
– תש"ל
1970 – 1967) וחמש שנים כיו"ר
הכנסת (תשל"ב
– תשל"ז
1977 – 1972). תרם רבות לעיצוב הפרלמנטריזם בארץ ונמנה בין היוצקים של דפוסי הדמוקרטיה
הישראלית.
היה יו"ר
ועדת הכנסת בשנת 1952. חבר בועדות שונות בכנסת, ועדת
חוקה חוק
ומשפט, ועדת חוץ ובטחון, ועדת הפנים, ועדת החינוך,
ועדת
המינויים לדיינים, יזם חוק לאיסור גידול חזיר, ולהבדיל,
חוק להקמת המועצות הדתיות ולבחירות מועצת הרבנות הראשית.
חבר משלחת הכנסת
לאנגליה (יולי 1960).
ראש משלחת הכנסת
לגרמניה (יולי 1975).
ראש משלחת הכנסת
לארה"ב
(נובמבר 1975).
אורח כבוד של
ממשלת גרמניה (יוני 1978).
השתתף בשליחויות
נוספות לאירופה, ארה"ב
ואתיופיה.
חבר ברוטרי,
בבני
ברית, בברית העברית העולמית, חבר המועצה הציבורית לשילוב
המורשת
בחינוך ובתרבות, תכנן וביצע אירועים ממלכתיים, לאומיים
ועולמיים
וביניהם: הוועידה היהודית העולמית לתנ"ך
והכנסים
השנתיים
לתנ"ך,
מטעם החברה לחקר המקרא בישראל. חידון התנ"ך
העולמי
לנוער היהודי. יהדות התפוצות מטעם הקונגרס היהודי העולמי, והכנת מופעים
ארציים
המשקפים
את מורשת יהדות תימן.
בקיא בחוכמת
ישראל ואמן השפה העברית המלוטשת, חריפה ושואבת מן
המקורות.
זכה בתואר כבוד
כד"ר
לספרות באוניברסיטת
DROPSIFCOLLEGE
בפילדלפיה.
מאז ומתמיד משך
בעט סופרים בכל דרך. פרסם מאמרים ב"דואר
היום", "בוסתנאי",
"הארץ",
"דבר",
"הפועל
הצעיר", "במעלה",
"בטרם",
"מולד",
"די גאלדענא קייט",
ב"ספר החלוץ",
"בעיתונות מיוחדת לתימנים",
"לצורך
השעה", "השומר",
"עורי תימן",
"שלוחות",
פרסם חוברות"
שבטים
ועדות" בתוך ההסתדרות,
"הוצאת
קונטרסי
ההסתדרות" תש"ד
(1944).
ערך קונטרסים
רבים: "בדרך", "גאולי תימן", "הוצאת המרכז לתרבות", "אחים", "מסלול", שבועון
לעולים מטעם משרד החינוך ועוד. ערך את חוברות הדיונים של מועצת המדינה
הזמנית וועדת החוקה
שלה.
פרסם ספרים
"מתימן לציון" (תרצ"ה
– 1935) בהוצאת מסדה. "שבות תימן" מסדה (תשכ"ה – 1965). ערך ספרים שונים ביניהם "הליכות תימן"
(תשכ"א – 1961). פרסם ספר מחקר ועיון "יהדות תימן", עם י. טובי, הוצאת יד
בן
צבי (תשל"ו
– 1976), ספר מבחר מאמריו בכנסת "דברים בעתם" (סיון תשל"ז – 1977) וספר
סיפורים מהווי יהודי תימן בגולה "בעל התלתלים (תשל"ט – 1979).
ידוע כאספן של
כתבי יד עתיקים, צילומים ותעודות שונות מחיי
התימנים
בארץ ובגולה.
ישראל ישעיהו,
היה מנהיג, הוגה ופרלמנטר בישראל, במשך יותר
מארבעים
שנה.
היה אחד מעמודי
התווך של העשייה החברתית והמדינית, לפני קום
המדינה
ולאחריה.
שימש כראש וראשון
ליוצאי תימן, דאג לשילובם ולמיזוגם בין כל
הקבוצות
האתניות שהגיעו לארץ ישראל.
וכמו שהיה אב חם
ואוהב לילדיו ולמשפחתו, וסבא נפלא לכל נכדיו, כך היה לאביהם הרוחני של עולי
תימן ועשה ככל יכולתו לעזור להם
בקליטתם בארץ.
נפטר בכ"ה
בסיון תשל"ט
– 20.6.79.
צאצאיו: אבינעם,
נעמה, גלעד.
|
