נאום היושב ראש בהר הרצל

יום הזיכרון לחללי מלחמותינו, גיבורי ישועותינו, הולך ומסתיים ועוד מעט יתקדש חג הכ"ה של קוממיותנו ועצמאותנו. יום הזיכרון וחג העצמאות, צמודים זה לזה ללא הפרד. שאלמלא גבורתם, עוז רוחם וקורבנם של יקירינו, הלוחמים הבלתי נשכחים, לא היה לנו על מה לחוג. אנו לא עוררנו ולא יזמנו מלחמות. רצינו לשים קץ לקללת גלותנו ופזורינו בארצות ניכר. רצינו לבנות לעצמנו כאן בארץ נחלת אבותינו בית משלנו, שנחיה בו חיים של שלום, כבוד וחרות. אולם, כנגד מפעל תחייתנו, קמו אויבים.

75 השנים שקדמו להקמת המדינה, היו רצופות מאמצי בנייה ושלום, אך גם התנכלויות, התנפלויות על יישובינו ושפיכות דמים של יהודים בכל פינות הארץ. וכאשר החליטו האומות המאוחדות לפני 25 שנה, על זכותנו למדינה יהודית בארץ ישראל, קמו עליה מדינות ערב, כדי להכחידה. במלחמת שחרור עקובה מדם ועטורת תהילת גבורה, ניגפו צבאות הפלישה ומדינת ישראל קמה.

גם במשך שנות קיום המדינה, לא חדלה התוקפנות ונכפו עלינו מלחמות. מערכת קדש ומלחמת ששת הימים.

בכל המלחמות האלה, גברה יד צבא ההגנה לישראל ולדאבון ליבנו, נפלו בהן רבים מלוחמינו. ועדיין מוסיפים אויבינו להיערך נגדנו למלחמה ולהכריז על רצונם להעביר מן העולם, את מדינת ישראל ואת יושביה. באחרונה העתיקו את התנכלויותיהם ורצחנותם למרחוק, אל נתיבי התחבורה האווירית והימית ואל תוך מדינות אחרות בעולם והביאו עלינו זוועות הדמים, בלוד ובמינכן ובמקומות אחרים.

בזכות תושייתם וזרוע גבורתם של לוחמינו, באו ויבואו טרוריסטים על עונשם, בכל מקום בו תשיגם ידינו.

בהתקדש החג ונוכח סכנות מתחדשות ומשימות נעלות, נתברך בהישגינו במשך כ"ה שנות המדינה. אל המדינה הגיעו ובאו שרידי מחנות ההשמדה באירופה.

נקבצו אליה יהודי ארצות ערב ונותרו מעטים שעדיין מדוכאים וכלואים בסוריה ובעירק. בשלוש השנים האחרונות, נפרץ קימעא מסך הברזל, שהפריד בינינו, לבין הקיבוץ היהודי הגדול ברוסיה. אשר אמרנו נגזר לנו.

העלייה הבאה משם, שילהבה מחדש את אור אמונתנו בשיבת ציון.

והארץ, שהייתה שממה וזנוחה ואוכלוסייתה דלילה, מתפתחת בקצב המלהיב את הדמיון. ערים חדשות נבנו וערים ותיקות גדלו ונתחדשו וירושלים הולכת ונבנית, קריית מלך עיר מלוכה. שדותינו ופרדסינו, נותנים יבולי ברכה למחייתנו וליצואנו אל שוקי העולם. הולכת ומתפתחת תעשייה עניפה וחדישה ובכלל זה תעשייה עתירת מדע.  נסללו דרכים לאורכה ולרוחבה של הארץ. התפתחו והסתעפו מוסדות חינוך, השכלה גבוהה, תרבות וחברה.

משבטי עולים ועדות, הולכת ומתגבשת חברה ישראלית, נאמנה בהווייתה ואיתנה בתודעתה, כמצוות עתידו ועברו של עמנו. והעם היהודי בתפוצות הגולה, עומד לימין ישראל ועוזר לה בכל נפשו ובכל מאודו. עדיין לא נשלמה המלאכה. כל המעשים עדיין בעיצומם ובתהליך התהוותם. תוך כדי עשייה מתגלות ומתעוררות מצוקות, שצורכי העם והמדינה מצווים עלינו לשקוד על פתרונן, כגון הצורך בסתימת הפער בין שכבות אוכלוסין מתעשרות, או מתקיימות ברווחה יתרה, לבין שכבות המתקיימות בדוחק.

קבלת אחים עולים בלב פתוח ובמתן יד נאמנה להקלטותם. הקפדה על טוהר המידות והיעילות בשירותים הציבוריים וכיוצא באלה.

אפס, כי עז רצוננו כולנו, העם והממשלה, שיהיו חיינו מתוקנים ובריאים, מושתתים על אדני הצדק, ועשיית הטוב והישר.

וכשם שהצלחנו עד כה להתגבר על מכשולים ולפתור בעיות שעמדו בדרכנו, אין ספק שנצליח גם בעתיד.

ובהתקדש החג, חג הכ"ה להולדת מדינתנו, הבה נברך כולנו את ברכת שהחיינו כהלכתה וכן נחזור על דברי המשורר, שנכתבו בשנת תש"ט לאמור "שהחיינו וקיימנו והגענו לזמן הזה, משאת נפש כל נביא וכמיהת לב כל חוזה, שחלום איני חולם ודמיון איני הוזה, שאמת המחזה".

בזה הנני מתכבד לפתוח את חגיגות יום העצמאות הכ"ה למדינת ישראל. זה היום עשה השם נגילה ונשמחה בו!