"הליכות תימן"
במבואי הספר
אשר קווינו בא. גלות תימן איננה עוד. דורות על דורות
נכספה נפשה לישועה ופדות ועכשיו היא באה במלוא הוד הפלא
וזיו הנס. אנשי
הפיוט והחזון שקמו ליהדות תימן וכן חלוצי העלייה ממנה
לארץ, יחידים ושיירות, הם שסייעו לקירוב הגאולה אל פתחה של
גולת תימן. ביקורו של השד"ר
הירושלמי
יעקב ספיר הלוי (תרי"ט),
טווה חוטי קשר מחודשים ביניהם לבין עיר הקודש. שליחותו של
שמואל יבנאלי (תרע"א-תרע"ב)
הגבירה צפייתם ומתח נפשם. לא הייתה
חסרה לבני גולה זו, אלא שעת הכושר כדי שיפלו בזרועותיה
וילכו אתה למושעות.
שעת הכושר באה אפוא, עם קום מדינת ישראל. גלות תימן בת
אלפי השנים, המדושנת
תרבות יהודית שורשית, השומרת הנאמנה על מקורות עתיקי יומין
ועל שכיות חמדה, הן במסורת אבות והן במנהגי דורות, כבר
שתולה באדמת ישראל.
זה עשרות שנים שחכמים וחוקרים, ביניהם מר יצחק בן צבי,
נשיא מדינת ישראל
וראש מכון בן צבי, והמלומדים א' בראואר ז"ל
וייבדלו לחיים ארוכים ש"ד
גויטיין, אברהם יערי, דב סדן וזולתם, עומדים ותובעים
להגביר כוח המאסף
והמכנס בשדות יהדות תימן, לקצור קצירה וללקט אמריה בטרם
תפגע בהן מוארת
השכחה. גם בין חכמי תימן היו שעוררו לכך, ובראשם ייזכר
לטובה מורי ורבי
הישיש, ר' יחיא אלקאפח ז"ל,
זקנו של מחבר ספר זה. הוא התריע על ביזת
כתבי היד העתיקים של חכמי תימן ועל יחס הזלזול בהם מצד
פשוטי העם.
ידוע מה שכתב באגרת אל מר משה קהתי ("מתימן לציון"
עמ' 148), ובאגרתו אל
ר' שלמה בובר כתב לאמור: "ועוד לעת כזאת אנכי לא החשיתי
ועל משמרתי אני
עומד לדרוש ולתור אחר כתבי יד עתיקים, אולי נמצא אצל אחינו
בני הכפרים ובני
עיירות ועד עתה אין מגיד לי דבר כי כבר קנו הנוסעים כמעט
את הכל, ואם באולי
נשאר מהם פליטה, אין פונה אליהם ולא יודעים ומכיר ערכם..."
("שבות תימן"
עמ' 228), הוא סבר שכתבי היד העתיקים של יהודי תימן הם
אוצרם, ולפיכך הגדיל לעשות באיסוף נידחים ובחישוף גנזים.
וכאן בארץ ישראל
עמד ועמל ר' אברהם אלנדאף ז"ל,
לאסוף אל מחברת "שרידי תימן" הידועים לו וגם
טרח להביא לדפוס ספרים שימושיים, כגון: ה"תאג"
,
"כתר
תורה"
וסידורי התפילה
נוסח יהודי תימן. אלה שהזכרנו, הם ואחרים זולתם, לא זו
בלבד שתבעו והתריעו,
אלא גם עשו בעצמם ופרסמו חיבורים ומחקרים על יהדות תימן.
אך הצד השווה שבכולם הוא, שכל אחד מהם תנא ושייר.
אברהם צבי אידלסון אסף מעט משירי תימן, בנוסח מוגה ומדויק
(בעזרת הפרופ' נ"ה
טור-סיני), ועליו הוסיף כרך גדול של אוסף נגינות התפילה,
הקריאה בתורה
וזמירות שונות של יהודי תימן. אם כי אין לסמוך הרבה על
קביעותיו בשטח זה, משום ששמע מיוצאי מחוזות שונים וכן מאלה
שגדלו בארץ וכבר אימצו לעצמם
נעימות זרות. מחבר ספר זה עשה גדולות בעזרתה של הגב' ד"ר
יוהנה ספקטור, שהקליטה נעימות רבות של יהודי תימן
ומנגינותיהם. אך שירים רבים עדיין
פזורים בדיוואנים שונים, ביניהם כתבי יד יקרי מציאות. גם
הגב' גרזון קיוי
ומר מנשה רבינא, עודרים פה ושם בחלקה זו. החכם ש"ד
גויטיין בספרו
JEMENICA
איזן וחיקר כ-1,420 משלים, שאסף מפיהם של התימנים. על
מפעלו זה, ראוי הוא
לברכה. אבל עדיין מרובים הם המשלים שלא נאספו. והרי
פתגמיהם ומשליהם של
יהודי תימן מלמדים על הווייתם ועל חכמת חייהם! ר' יצחק
שבטיאל, עסק ב"מסורות
התימנים בדקדוק לשון חכמים",
אך ההמשך עדיין לא בא. בשטח זה הגדיל לעשות גם
ד"ר
שלמה מורג.
ליהדות תימן קמו אישי סגולה, מקדשי השם, חסידים ואנשי
מעשה, פייטנים
ודרשנים, למדנים ומורי הוראה, אשר אורם זרוע על פני חייה
של אותה גולה, מהם
שמצאנו אחריהם ירושה בכתב ומהם שלא מצאנו אחריהם ירושה
בכתב.
אבותינו וזקנינו סיפרו לנו, בקצירת האומר כמנהגם, על מופת
חייהם של אותם
אישים דגולים, וגם סיפורים אלו עדיין לא באו בכתובים, אלא
מעט מזער.
ועדיין חסר לנו ספר תולדות יהודי תימן. מקצת מן החומר
הספיקו ללקט ולפרסם
מלומדים שונים וביניהם, מר יהודה רצהבי ומר שמעון גרידי.
גם חוברותיו
המלבבות של אברהם טביב ז"ל
"גלות תימן" ו"שבי
תימן",
וכן ספריהם של ר' מהלל
העדני ז"ל
"בין עדן ותימן" ושל ר' עמרם קרח ז"ל
"סערת תימן",
יחד עם חיבוריהם של חכמי הדורות הקודמים בתימן כגון ר' סעיד צעדי
"דופי הזמן", ר' חיים חבשוש "קורות ישראל בתימן", ר'
סלימאן חבשוש
"אשכולות מרורות",
וכיוצא בהם, כל אלה יחד יש בהם משום ציוני דרך, בפרשת
תולדותיהם של
יהודי תימן, אך עיקר המלאכה עדיין לפנינו.
ידוע כי בחמלת ה' על יהודי תימן, הם לא הוגלו רבות ולא
גורשו ממקום למקום, לא מתימן ואליה ולא בתוכה, על אף מר
גלותם וכובד ענותם. משום כך אפשר לומר
עליהם שכיוון שלא הורקו מכלי אל כלי, עמד טעמם בם וריחם לא
נמר. יחד עם זאת
הייתה תימן ענייה באמצעי תחבורה. הקשרים בין קהילה לקהילה
היו מועטים ומשום
כך נשתמרו, או נתהוו אצלם במרוצת הדורות, הבדלים שונים,
העושים את הווייתם, מנהגיהם ותרבותם, למסכת רבת גוונים
וצבעים, שלפעמים יש בהם יופי מלבב, אך
בעיקר שמור בהם עושר לטובתם של חוקרים ודורשי רשומות. היה
עלינו איפוא, להזדרז ולאסוף פזורי קדמוניותה ונידחי תרבותה
של יהדות תימן, שעה שבבת אחת
ננערה ממקומה, בפעם הראשונה מיום היותה. הייתה זו עת כנוס.
י"ג
השנים שעברו על גאולי תימן במדינת ישראל, נשאו בכנפיהן
תנופה כבירה של
החשת תהליכי השתנות וזירוז תמורות. גם בעשרות השנים שקדמו
למדינה פעלו באותם
הליכים. אולם קצבם והיקפם היה כאין וכאפס לעומת קצבם
המסעיר והיקפם העצום
בתקופת המדינה. נראה שעצמת הרצון לפרוק עול ההוויה הגלותית
גרמה גם לפריקת
דברים שאין לפרוק אותם.
במשך י"ג
השנים הללו פשטו עולי תימן צורות שהביאו עמם ולבשו צורה או
צורות
חדשות על כל החיובי והשלילי שבדבר, ולא היינו מצטערים על
כך אילו נאסף
ונצבר ונשמר כל אשר בשם תרבות ייחודית יכונה. תמצא לומר,
שהמטרה הנשגבה של
מיזוג שבי הגלויות, מתקיימת מצדה האחד ואינה מתקיימת מצדה
השני. המיזוג
מבזבז את נכסי העבר במקום להתעשר בהם.
הגיעו הדברים לידי כך, שאפילו פרשיות העלייה מתימן, לא זכו
עדיין להיאסף אל
אוצר הספרות. ספריהם של שמואל יבנאלי ואברהם טביב ז"ל (ראה
לעיל), ויבדלו לחיים ארוכים יוסף צדוק "במסעדות תימן"
ושלמה ברר "על כנפי נשרים"
וכן מאמריהם של כותב שורות אלו ושל חיים שראבי ואחרים,
עדיין אינם ממצים אלא מקצת מאותן פרשיות. גם פרשת התנחלותם
של עולי תימן
בארץ טרם נרשמה על ספר. פרקים מועטים מראשיתה ראו אור
בקבצים "מתימן לציון" ו"שבות
תימן", ובעוד כמה חוברות ומאמרים.
חיים הזז, סופר גדול רוח, צייר לנו את הוויית חייהם של
עולי תימן בישראל, השרויה בתהליכי השתנות, וניסה לעצב גם
את דמותה ובבואתה בתימן עצמה, אף על
פי שלא היה בה מעודו. כמוהו מרדכי טביב, איש תימן, סופר
מחונן שהעשיר
אוצרנו בשלשה ספרי יצירה סיפורית המתארים תהליכי היקלטותם
של עולי תימן
בחיי הארץ.
והנה העיר ה' את רוחו של הרב יוסף קאפח לחבר ספר זה
"הליכות תימן",
שנוסח
ראשון שלו נכתב סמוך לעלייתו כשרשמיו היו צלולים. המחבר לא
נקט בדרך של
מיון והבחנה בין הרגיל והמקובל לבין המיוחד והאופייני. הוא
כלל ופרט. וכל
הרוצה לברור לעצמו מתוך התיאור הזה את מה שנראה לו
כאופייני ומיוחד, יבוא
ויברור.
מחברנו נולד וגדל בעיר צנעא. הוא ספג את נשמת הווייתה
ולפיכך אין סיפורו
יבש, אלא הוא שוטף ממעיינות ישותו של המחבר ומתנגן לו כמין
זמר של חיים
שהיו ואינם, שלא נותר מהם אלא עקבות של געגועים על מחוז
הילדות וכמיהה לנוף
ולהוויה הכובשים לו לאדם משעת לידתו.
המחבר לא הרחיב היריעה על קהילות אחרות בתימן ולא עשה
השוואות בין מנהג
למנהג ובין נוסח לנוסח. הוא נשאר בתחומה של צנעא פרט
למקרים מוטעים בלבד. חסרון זה ניתן להתמלא בידי כל מי
שיבוא להמשיך ולהשלים. בצנעא הייתה הקהילה
המרכזית הגדולה ביותר בתימן, הליכות חייה יכולים לשמש
דוגמה לחיי היהודים
בתימן כולה, וכל מי שיבוא לכתוב על יהודי תימן יצטרך לראות
בה עיקר ויסוד
ואת השאר כתוספות והשלמות. ולא עוד אלא שרמתם ההשכלתית
והרוחנית של יהודי
צנעא הקלה על חוקרים וסופרים את המגע אתם, כשם שהצמיחה
כוחות של חוקרים
וסופרים, מתוכם עצמם, ולפיכך, בולט חותמם וחותם הווייתם
בכל מה שנכתב על
יהודי תימן.
הספר מקיף וכולל את מעגל הזמן שהיהודי חי בו, מראשית השנה
ועד אחרית שנה
וכן את מעגל חייו, מיום היוולדו עד יום מותו. מתוך פרקי
הספר אנחנו חשים
ונושמים את ההוויה היהודית המבוססת על הדין וההלכה. אולם
המחבר מצא לנכון
לחשוף גם פינות חשוכות כגון בפרק "רפואות ואמונות תפלות",
ובכמה פרקים
אחרים. לא תהיה זו אמת אם נאמר שחייהם של יהודי תימן היו
מוארים באור תורה
בלבד. חלק מחייהם היה שוכן חשכים בגלל אמונות הבל ומסורת
של רפואות אליל, שבאה מכוח השפעתה של סביבתם הגויית.
דעת לנבון נקל, שחיי היהודים בתימן לא היו מנותקים כליל מן
הרקע הכללי של
חיי תימן. מחיצה דתית עבה חצצה בין היהודים לבין המוסלמים
הערבים, אך גם
החיים היום יומיים בסביבה אחת ובאווירה אחת עשו את שלהם.
בייחוד מרובה הייתה
ההשפעה ההדדית בין יושבי הכפרים, שמשכנותיהם היו סמוכים זה
לזה, וביניהם
שררו יחסי שכנות טובה. מקצת מן ההשפעה שקלטו יהודי הכפרים
מן שכניהם, הסתנן
גם אל אחיהם יושבי הערים, ובכללן צנעא.
שני פרקים בספר זה, כל אחד קובע ברכה לעצמו: "מלאכות
ומשלוח יד" ו"מלבושים
ותכשיטים".
יש בהם חומר מרוכז, שממנו יש ללמוד על אומנותם של יהודי
תימן, שהייתה להם אמנות ממש. וחבל שבבואם לארץ התפרקו
ממנה, מתוך חיפזון למצוא
לעצמם פרנסה מיידית, ומתוך הנטייה להסתגל אל החדש ולנטוש
את הישן. כן חשוב
הפרק "מאכלים ומטעמים" נוכח המחקרים, שעושים עכשיו חכמי
הרפואה בארץ ומחוצה
לה, בדבר השפעת הרכב תזונתם על בריאותם המעוררת עניין.
ואילו הפרק "היהודים
באספקלריה של המשטר",
בא להבהיר שני עניינים:
א. שמעמדם, הרגשתם וסדרי
חייהם הקהילתיים של היהודים, נקבעו על פי יחסו והתנהגותו
של השלטון כלפיהם.
כאשר משלו התורכים בתימן הורגש הדבר בחייהם של היהודים
לטוב ולרע, לא רק
מבחינת מעמדם המדיני אלא גם מבחינת היחסים והמנהגים
החברתיים השונים, ואין
ספק שהורגשו הבדלים בין חייהם תחת שלטונו של אימאם מוסלמי
אחד לבין חייהם
תחת שלטונו של אימאם מוסלמי אחר.
ב. שכל המתואר בפרקי הספר, מתאים לתקופת
שלטונו של האימאם יחיא חמיד אלדין. ידוע שאימאם זה נהג,
יותר מקודמיו,
בחסד עם היהודים. הוא נרצח בשנת תש"ט,
אותה שעה הקיץ הקץ על גולת תימן.
נמצא שתקופת שלטונו של האימאם הנ"ל
היא התקופה האחרונה, החותמת ומסיימת את
חיי היהודים בגלות תימן.
האם חיי היהודים באותה תקופה יכולים להיות דוגמה היוצאת
ללמד על כלל חייהם
בכל התקופות? אכן, ההבדל בין ימיו של שליט רשע לימיו של
שליט חסיד, היה
במידת שלוות הנפש, בהרגשה שיש דין ויש דיין, בפרנסה תקינה,
בסדרי החיים
הקהילתיים. ואילו הצד בסיסי היהודי של הליכות יהודי תימן
היה, כפי הנראה,
שווה בכל הדורות ובכל התקופות. אם הקורא או המעיין יבוא
לידי מסקנה שגם
באותם תחומים, שתחם לעצמו המחבר, לא מיצה את הכל, יהיה
הדין עמו. אלא שאם
נבוא בחשבון יתברר לנו מיד שהמחבר שנה מרובה ושייר מועט.
נחוצה בייחוד
עבודת מילואים והשוואה בין הליכות היהודים בצנעא לבין
היישוב הכפרי, שמן
השוני שביניהם נוכל ללמוד לא מעט.
מורי ורבי הישיש ר' יחיא אלקאפח ז"ל,
העמיד תלמידים הרבה. הלימוד בבית מדרשו
לא היה כפי שהיו רגילים בזמן האחרון בתימן, להגות בתורה
"כעוף המצפצף". הוא
דרש מחניכיו לימוד מעמיק, יסודי ומקיף ובראש וראשונה גמרא
ופוסקים, ראשונים
ואחרונים. הרב ובית מדרשו ביקשו גם להעשיר ידיעותיהם,
ולהרחיב אופקי ראייתם
של יהודי תימן על ידי לימוד תולדות ישראל וידיעת תכונה,
חשבון ודקדוק הלשון
העברית והערבית, כשם ששאפו להקנות להם ממיטב המחשבה
היהודית, כפי שנתגבשה
בחיבוריהם של רס"ג,
רבנו בחיי, ר' יהודה הלוי ובפרט הרמב"ם.
תורה מחזרת על אכסניה שלה. הנה נכדו ר' יוסף קאפח בעודו
צעיר לימים, רב
ומבורך יבולו. נוסף לעבודתו כדיין וכמרביץ תורה, כמסורת
אבותיו, הוא תרגם וההדיר חיבורים עתיקים של חכמי תימן
ושומר על אוצר ספריו של זקנו, שרבים
בהם החיבורים החשובים בכתב יד, שעדיין לא ראו אור. הוא
עוסק גם בכתיבת
מאמרי מחקר וביקורת על נושאים הלכתיים ומדעיים. מעכשיו
מופיע ספר גדול
וחשוב זה של המחבר ועוד ידו נטויה. יבורך חילו.
ישראל ישעיהו
