דרשה ב'

 

הורי, מורי ורבותי, וקרואינו הנכבדים.

היום מלאו לי שלוש עשרה שנה. ואף על פי שבעיניכם אני נראה קטן, הריני מבוגר ומבין, אחראי על מעשי ועל הליכותיי, עומד ברשות עצמי, איש מן המניין, יהודי ככל היהודים.

הריני בר מצווה !  

מכאן ואילך לא אוכל עוד לסמוך על חסדם ועל אחריותם של הורי, בכל הנוגע לקיום מצוות, אלא אני עצמי אצטרך להטות שכמי, באהבה וברצון, כדי לשאת בעול קיום המצוות ובעול עשיית מעשים טובים, כפי שכל אדם מישראל חייב לקיים ולעשות.

לא אעלים מכם, רבותי, את צערי הרב, שעם הגיעי עכשיו לגיל מצוות, הריני צריך להיפרד בהזדמנות זו גם מן הילדות המתוקה, הנפלאה ורבת החסד, שהבורא העניק לבני אדם בראשית דרכם בחייהם. אהבתי את הילדות, את התמימות ואת השובבות ועכשיו עלי להיות איש מבוגר, מפוכח ורציני, שכל מעשיו נעשים בכובד ראש.

אף על פי כן אני שמח בחלקי.

ראשית, משום שאני אוהב את הורי בכל לבי, ומוקיר את אהבתם אלי ומעריך את כל מה שעשו למעני, אשר טיפחו וגידלו אותי בעמל רב ובמסירות אין קץ. משהתבגרתי אינני נפרד מהם חלילה.

אדרבה, כשם שהיו לי לעזר כן אהיה להם. ואני מקווה שגם הם יוסיפו להיות לי לעיניים ולמשענת נאמנה, ואהבתם וחמלתם לא תסור ממני ולעולמים.

שנית, אני שמח בחלקי משום שאני אוהב לקיים מצוות. אהבתי את המצוות, כשעוד לא הייתי חייב בהן, כל שכן עכשיו כשאני חייב בהן. יעידו עלי הורי ומורי, שאני אוהב לא רק לשחק ולהשתובב, אלא גם לעשות מעשים טובים. ומובטחני שכך אהיה כל ימי. ואם תשאלוני מה הן המצוות שאני אוהב, אענה לכם: כל המצוות האמורות בתורה, מצוות עשה ומצוות לא תעשה, ונוסף עליהן מוסר הנביאים וחזונם, ונוסף עליהן מצוות שהזמן גרמן ומצוות התלויות בארץ.

ואם תוסיפו ותשאלו: מה הם המעשים הטובים שבדעתי לעשות, אענה לכם: כל אשר ייטב בעיני אלוקים ואדם. ונוסף עליהם כל אשר יידרש ממני לעשות למען קיום היהדות, למען קיום עם ישראל ולמען שלומה, שלמותה ובטחונה של מדינת ישראל. את הכל אני רוצה לקיים, החל במצוות הנחת תפילין וגמור במצוות "ואהבת לרעך כמוך", שזהו כלל כל התורה כולה. והלוואי שהשם ייתן לי כוח ובריאות, כדי שאוכל לקיים את כל מה שאני מוכן ומתחייב לקיים. יודע אני, כי קשה דרך החיים, ואף על פי כן מאמין אני באמונה שלמה שהשם יאיר דרכי ויצליח מעשיי והכל יהיה טוב ואולי טוב מאוד.

הנני שמח, וליבי רועד, כמו שנאמר "וגילו ברעדה". ייתכן כי קשה העול, אך אני מקווה ומאמין שיהיה נעים העול. באמונה, בהכרה וברצון הנני מכניס ראשי היום בעול הזה.

ולבסוף הרשו לי הורי היקרים, וגם סבא וסבתא החביבים, לברך אתכם על השעה הזאת, שזכינו להגיע אליה כולנו יחד, בריאים ושלמים, כשאנחנו יושבים לבטח בארץ גאולתנו במדינתנו, מדינת ישראל. אני מודה לכם בכל נימי נפשי על כל מה שהענקתם לי ועמלתם למעני. אין גמול שישווה לעמלכם וכל כבוד שאכבד אתכם, כמצווה עלי, לא יהיה אלא מעט מן המגיע לכם. ואני תפילתי עת רצון, שתזכו עוד בחייכם הטובים לראות אותי אב לבנים ואיטיב גם אני כפי שהיטבתם לי.

ואתם מורי הנכבדים, הנני נושא ידי קודש לברככם, שתזכו לראות בי פרי ישווה לעמלכם המסור והנאמן, ושכל תלמידיכם יאירו באור תורתכם, ודבריכם אשר שמתם בפיהם לא ימושו מפיהם ומפי זרעם עד עולם.

ואתם קרובי משפחתי וקרואי שמחת חגיגתי, הקטנים עם הגדולים, ברכוני נא, והתפללו עלי, שאלוקים יצליח דרכי ויאיר נתיבתי, ויהי נועם השם עליכם ועל כל בית ישראל.

אני מודה לכם על הכבוד שחלקתם להורי, לסבי, לבני משפחתי ולי, כאשר נעניתם לבוא ולשמוח אתנו בשמחת חגנו.

ברוכים תהיו לי, אמן ואמן סלה.